【壽世保元 -本草-藥論】
<STRONG><FONT size=5></FONT></STRONG><P align=center><STRONG><FONT size=5>【<FONT color=red>壽世保元 -本草-藥論</FONT>】<BR></FONT></STRONG></P><FONT size=4><STRONG>藥論夫藥者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>天地間之萬物也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>昔古神農憫蒼生之疾苦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>格物理之精微。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其用心可為仁矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故本草藥品雖多。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然其味不過五。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>乃甘辛咸苦酸是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>而其性不過六。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>溫涼補瀉升降是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>且甘辛溫補升者陽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>苦咸涼瀉降者陰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>淡滲泄而屬陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>酸性陽而味陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故藥有純陽者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有純陰者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有陰中之陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有陽中之陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有專用其氣者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有獨用其味者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>大抵味之濃者必補。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣之重者必降。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>味淡則瀉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>性輕則升。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>升者治在上在表之病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>降者治在下在裡之疾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸寒涼者治乎血熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸溫熱者治乎氣郁氣虛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>潤以濡燥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>澀以收脫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又甘為諸補之原。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>苦為諸瀉之本。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>辛香者亦升泄之類。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>酸咸者皆補降之屬。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂補者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>性味各有所補。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>而其瀉者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>亦各有所瀉 然補中有瀉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>而瀉中有補。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>如酸入肝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>生津以製燥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>至苦入心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>滋陰以降火。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>辛能溫肺以退寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>咸可堅腎以御熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>如欲去其邪。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>在使複其正。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>瀉陽有以補陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>瀉陰有以補陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>降則通其自升。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>升則欲其自降。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>惟病有兼成。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>而法當合用。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故方有奇偶。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>而藥有君臣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>製之以散者散也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或成之以錠者鎮也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>用湯者蕩也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>取氣味蕩漾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>而無所不至。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>用丸者緩也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>取氣味緩達。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>而有所及遠。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>湯有生熟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>瀉則宜生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>補則宜熟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>丸有大小。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在上者宜小。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>俱服於食後。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或散末以輕調。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或含丸以緩化。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在下者宜大。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>俱服於食前。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或服後以食壓。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或湯藥以頓服。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>吞補劑於早於未語之前。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>服疾藥當脫衣臨睡之際。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>郁氣妙舐嚼之方。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>溫症利丸散之功。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡用甘草者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>解諸藥毒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>取甘以緩脾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>劑投生薑者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>行諸藥力。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>取辛以開胃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故病以脾胃為主。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>始得以攻病之力。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>用酒者欲其上達。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>用鹽者取其下行。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>丸用蠟者匱其毒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>裹用蠟者藏其氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水丸求其速化以清利。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蜜丸取其緩行以滋潤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>用新者速其功。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>用陳者遠其毒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>調脾胃之藥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>丸宜五穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>和氣血之劑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>利用醋酒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>炒以緩其性。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>泡以剖其毒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>浸能滋陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>煉可助陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但製有太過不及之弊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>忌用有相反畏惡之情。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有療之於理者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有療之以意者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又有不藥之術。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>出乎才智之巧。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>如針灸熏熨淋漬之類。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>治六淫外病之藥也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有以人事真偽之機。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>委曲旁求之變。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>動人耳目。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>移病者之心志。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>鬱者散之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>散者郁之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>勞者逸之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>靜者動之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>乃治七情內病之藥也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故導引營運。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>調乎飲食起居。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>從中正之心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>無欺妄之憂者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>乃修養之藥也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故藥者非徒藥物之為藥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>而人事所宜之門。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>莫不為之藥也。</STRONG></FONT>
頁:
[1]